יש לחקור גם במקרה של ניצחונות 

יש לחקור גם במקרה של ניצחונות




איתרע מזלם של מפקדי האוגדות שבמפקדותיהם נערכים בימים אלה תחקירים נוקבים על דרך התנהלותם במלחמת לבנון השנייה.ובצדק,נשמעים קולות ואצבע מאשימה לכיוון פיקוד הצפון והמטכ"ל.מאחר ולא יתכן מצב בו כביכול אשמים מפקדי האוגדות ולא אשמים הדרג הפוקד עליהם.

ליבי ליבי עם מפקדי האוגדות שלא התמזל להם מזלם ויתכן מאד שהינם קצינים מצוינים אך במלחמה זו נוצר כאוס לאור "הניצחון בנקודות "בלבד כפי שהצהיר הרמטכ"ל והצבור בישראל לא קנה זאת וחי בהרגשה שבמלחמה זו נכשלנו ולא השגנו הישגים חרף האבדות..מסקנות התחקירים אכן מצביעים על תמונה קשה של ההכנות ,המוכנות ובניהול הקרבות של האוגדות. והראייה לכך,גודש צוותי התחקירים
ועדת הבדיקה ממשלתית וגם מבקר המדינה בתמונה.

יתכן והציבור רצה לראות שוב במלחמה זו כמפקדי אוגדות סוסי מלחמה ותיקים כמו במלחמת ששת הימים את האלופים :טליק,אברהם יפה ואריק שרון, או במלחמת יום הכיפורים גנרלים כמו:רפול,מוסה פלד ודן לנר בצפון או את האלופים במיל' :אריק שרון,ברן וקלמן מגן הדרום,ולא מפקדי אוגדות צעירים שלחלק מהם זו המלחמה הראשונה שלהם והם לא מוכרים לציבור הרחב.ולא בכדי נשמעו קולות שיש לשוב לשיטה ולמנות אלופים שפרשו מצה"ל כמפקדי אוגדות בשעת חרום..

ננסה להיזכר האם במלחמת קדש או ,במלחמת ששת הימים או במלחמת יום הכיפורים בהם לא שמענו או לא פורסמו תוצאות תחקירים בהיקף כזה הרי בכל מלחמה בגלל ערפל הקרב והמצאות אויב פעיל מצד שני ,נעשו שגיאות בניהול המלחמה ובניהול הקרבות ..הרי ברור שבניצחונות חוקרים פחות את המחדלים אם בכלל ויותר מתרכזים בסיכומים כלליים, בסיכומי קרבות וגם בהפקת לקחים,וכן במסיבות ניצחון והוצאת אלבומים ניצחון. הבה ונראה מה היה במלחמות קודמות

במלחמת העצמאות ידוע על כישלונות לא מעטים וחלקם על פי ההיסטוריונים אפילו קשים ,אך רובם נסלחו ואולי נשכחו כי הצבא על מסגרותיו היה צעיר ולא היה כל כך ממי ללמוד ואל מי להשוות וכנראה לא הייתה מסורת של הפקת לקחים.

במבצע קדש היו גם כישלונות ואירועים,כולל מקרה של ירי מכוחותינו על כוחותינו,או קרב המיתלה המפורסם , גם במלחמה זו התלוננו החיילים שהם לא ידעו מה עושים והיכן הם נמצאים וגם תלונות על חוסר בציוד ומזון היו וגם היו.

במלחמת ששת הימים חרף הניצחון האדיר , היו גם משגים בניהול קרבות של גדודים וחטיבות חלקם ידועים יותר וחללם פחות ,גם במלחמה זו חיילים סבלו מחוסר ציוד ואמצעי הובלה, למרבה המזל הייתה תקופה של המתנה ארוכה בת כמה שבועות עד פרוץ הקרבות ,המתנה שאפשרה את התארגנות הכוחות.

במלחמת יום כיפור,אומנם ועדת אגרנט חקרה את המלחמה עד יום התקפת הנגד,והוציאה את מסקנותיה הידועות ,חטיבות שלמות התלוננו על חסר ציוד בימחי"ם ואי מוכנות הטנקים.כתוצאה מריבוי הנפשות הפועלות בפיקוד הדרום ,ומלחמת הגנרלים והאשמות אחד את משנהו. כישלונות הקרבות פורסמו בחלקם בתקשורת והיו נחלתם של רבים.,

אך לא זכור לי שנעשו תחקירים נוקבים למשל באוגדת אריק שרון,באוגדת ברן או באוגדת קלמן מגן.,מן הסתם תחקירים צולבים כפי שנעשים היום על ידי אלופים במיל',אם היו נעשים אז אצל מפקדי האוגדות הנזכרים לעיל וגם בצפון ,היו נתקלים בהתנגדות ובמלחמת גנרלים נוספת.

זכורה לי הבדיחה הידועה שעוברת מדור לדור על הגנרל הקשיש שלא השתתף ותמרון הצבאי הגדול ,אבל כשנשאל איך היה התרגיל ,אמר"כרגיל ,החיילים לא פגעו במטרות,לא תפסו מחסה,הפגינו חיילות גרועה ,המפקדים נתנו פקודות לא ברורות וכו" כשנשאל איך הוא יודע ,הרי הוא לא היה שם ??? ענה" כי אין חדש תחת השמש"


לסכום ,לכן צריך לחקור ולתחקר את הכול גם כשיש ניצחונות בדיוק כפי שעושים במקרה של כישלונות ולפרסמן.ולא רק נשפי ניצחון ,הוצאת אלבומים עריכת סיכומים.



הכותב:גרשון אקשטיין ,סא"ל בדימוס,בוגר במלחמת בששת הימים ומלחמת יום כפור ברמת הגולן.